ביופסיה ריאתית – סוגים והתאמה למצב המטופל

ביופסיה ריאתית היא שלב קריטי באבחון בעיות ריאה, כולל סרטן. מהן השיטות השונות, ולמי מתאימה כל אחת מהן?

כאשר עולות ממצאים חריגים בצילום חזה, CT או בדיקות נשימה, אחד הצעדים החשובים ביותר לאבחון סופי הוא ביצוע ביופסיה ריאתית. הביופסיה מאפשרת לרופא לבדוק דגימה של רקמת הריאה תחת מיקרוסקופ, לזהות האם מדובר בגידול סרטני, דלקת, זיהום או מצב אחר, ולהתאים טיפול מדויק. קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה, והבחירה ביניהן תלויה בגורמים כמו מיקום הנגע, מצב הריאות, והיסטוריה רפואית. אם אתם נמצאים בשלב של אבחון סרטן ריאות או נדרשים לבדיקה מתקדמת – כדאי להבין את האפשרויות.

למה בכלל מבצעים ביופסיה ריאתית?

ביופסיה היא הדרך המדויקת ביותר לדעת מה טבעו של ממצא בריאה. בניגוד להדמיה, שיכולה רק להראות את מיקום וגודל הנגע, ביופסיה מספקת תשובה חד־משמעית לגבי מהות התהליך – האם הוא שפיר או ממאיר, האם מדובר בזיהום או תגובה דלקתית, ומה דרגת ההתפשטות (אם מדובר בגידול).

המידע הזה חיוני לא רק לקביעת האבחנה, אלא גם לבחירת אסטרטגיית הטיפול: כירורגיה, כימותרפיה, טיפול ביולוגי או מעקב בלבד.

סוגי ביופסיה ריאתית עיקריים

1. ביופסיה טרנסברונכיאלית (דרך הסימפונות)

זו שיטה נפוצה שמבוצעת באמצעות ברונכוסקופ – צינור דק וגמיש שמוכנס דרך הפה או האף אל דרכי האוויר. מתאימה לנגעים שנמצאים במרכז הריאה או סמוך לדרכי הנשימה. הפעולה מתבצעת לרוב בהרדמה מקומית, והיא פחות פולשנית מהשיטות הכירורגיות.

2. ביופסיה טרנס־טורקלית מונחית CT

כאשר מדובר בנגעים הנמצאים בפריפריה של הריאה (רחוק מדרכי האוויר), הביופסיה נעשית דרך דקירה דרך בית החזה, בהנחיית CT. מדובר בשיטה מדויקת מאוד, אך כרוכה בסיכון מסוים לדלף אוויר (פנוימוטורקס), ולכן מבוצעת תחת ניטור צמוד.

3. ביופסיה כירורגית (וידאוסקופית או פתוחה)

אם אין אפשרות להגיע לנגע בשיטות אחרות, או אם יש צורך בדגימה גדולה, מבוצעת ביופסיה בניתוח – לרוב בשיטה זעיר־פולשנית (VATS). זו פעולה מורכבת יותר, עם התאוששות ארוכה יותר, אך מאפשרת השגת רקמה באיכות גבוהה.

4. ביופסיה מונחית אולטרסונוגרפיה (EBUS)

שיטה מתקדמת יותר שבה משלבים ברונכוסקופיה עם סונר פנימי, המאפשר לראות בלוטות לימפה ואזורים עמוקים יותר. מתאימה לבירור של בלוטות מוגדלות או לנגעים קרובים לקנה הנשימה.

כיצד בוחרים את סוג הביופסיה?

הבחירה נעשית על ידי הרופא המומחה, בהתאם למיקום הנגע, מצב הריאות הכללי, גיל המטופל, סיכונים אפשריים, והעדפות אישיות. לעיתים ייעשה ניסיון בשיטה פחות פולשנית תחילה, ואם זו לא מספקת את התשובה – יבוצע שלב נוסף בשיטה מתקדמת יותר.

הכוונה היא תמיד להשיג את המידע הדרוש תוך מזעור סיכונים.

תהליך ההכנה וההתאוששות

לרוב, תידרשו לבצע בדיקות דם, צילום חזה ולעיתים גם CT קודם לבדיקה. במקרים מסוימים תתבקשו לצום, להפסיק תרופות מסוימות (כמו מדללי דם) ולבוא עם מלווה.

ההתאוששות תלויה בשיטה שבוצעה – ברוב המקרים מדובר בשחרור ביום הבדיקה או למחרת. תיתכן תחושת אי נוחות, שיעול או כאב מקומי, שיחלפו בתוך ימים ספורים.

האם קיימים סיכונים?

כמו בכל הליך רפואי פולשני, קיימים סיכונים, אך הם נדירים יחסית:

• דימום מקומי
• דלף אוויר מהריאה
• זיהום
• תסמינים כלליים כמו חום או חולשה

בחירה במומחה בעל ניסיון, כמו מומחה למחלות ריאה ד”ר מאיר קרופסקי, תסייע לצמצם את הסיכון ולהבטיח טיפול מדויק ובטוח.

לסיכום

ביופסיה ריאתית היא כלי קריטי לאבחון מדויק של מחלות ריאה, ובעיקר בספק ל־אבחון סרטן ריאות. קבלת החלטה על שיטת הבדיקה המתאימה נעשית באופן מותאם אישית, כדי לשלב בין יעילות, בטיחות ונוחות למטופל.

ליווי של רופא ריאות מומחה, שמכיר את כלל האפשרויות ויודע להתאים את הבדיקה הנכונה – הוא המפתח לאבחנה מדויקת ולהמשך טיפול מיטבי. לקבלת ייעוץ מקצועי, ליווי אישי וגישה רב־תחומית – מומלץ לפנות אל מומחה למחלות ריאה ד”ר מאיר קרופסקי.