רשלנות רפואית הקשורה עם חוסר איתור מוקדם של מום מולד

קרדיט תמונה: FREEPIK

קיימות בדיקות רבות שתפקידן איתור מוקדם של מומים מולדים כגון אולטרסאונד, בדיקת מי שפיר, בדיקת חלבון עוברי ובדיקות דם. יחד עם זאת, במקרים של רשלנות רפואית עשויים הרופאים להתעכב בזיהוי המום או לא לזהותו כלל. רשלנות רפואית מן הסוג הזה פוגע בצורה אנושה באוטונומיה של נשים הרות ועשויה לגרור נזקים בלתי הפיכים. חוסר איתור מוקדם של מום מולד, לידה עם מום עקב תהליך לידה לא שגרתי או כל תחושה המעידה על התרשלות רפואית מחייבת התייעצות עם עורך דין לצורך מיצוי הזכויות הקבועות בחוק.

להרחבת הידע בנושא רשלנות רפואית בהריון –https://www.jewishmedicallaw.com/.

התנאים להוכחת רשלנות

על מנת להוכיח את טענות התביעה ברשלנות רפואית הקשורה עם חוסר איתור מוקדם של מום מולד יש צורך בקיומם של שלושה תנאים. התנאי הראשון הוא הוכחה שהרופא או המוסד הרפואי ערכו מעקב הריון רשלני. לצורך הוכחה זו ניתן להיעזר ברשומות הרפואיות ובחוות דעת של מומחים. התנאי השני הוא הוכחת קשר סיבתי לכך שבמידה והיה מתגלה המום ניתן היה להפעיל פרוצדורות רפואיות ובמקרים מסוימים אפילו להפסיק את ההריון. לבסוף, התנאי השלישי להוכחת רשלנות רפואית עקב חוסר איתור מוקדם של מום מולד הוא אומדן נזקים על פי תקדימים.

כיצד יש להתנהל בתביעות רשלנות רפואית בהריון?

בתביעות בגין חוסר איתור מוקדם של מום צריך בית המשפט להשתכנע לא רק לגבי הרשלנות הרפואית עצמה, אלא גם לגבי כך שאיתור תקין היה גורר התנהלות שונה. מבחינת פיצויים, בתי משפט בישראל פוסקים סכומים גבוהים שמטרתם מתן עזרה לנזקים פיזיים ונפשיים.

מומים מולדים גורמים בדרך כלל לנכויות שונות ולכן איחור באבחון מום הוא הפרה של חובת הרופא. המומים העיקריים אותם ניתן לאתר לפני הלידה הם תסמונת דאון, פיגור שכלי ושיתוק מוחין. אי מתן טיפול לחלק מהתסמינים של המחלות הללו בתחילת ההריון יכול להוות גורם להתפתחות פיגור בעובר ומעיד על רשלנות רפואית חמורה.

עו“ד אלי לוטן מסביר כי במידה והמומים לא אותרו במהלך ההריון צריכים ההורים לאגור תיעוד ומסמכים רלוונטיים, להתייעץ עם עורך דין ולתבוע את הרופא.