מחלת קרוהן: מדריך מקיף
מבוא: מהי מחלת קרוהן?
מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העיכול, השייכת לקבוצת מחלות המעי הדלקתיות (Inflammatory Bowel Disease – IBD), יחד עם קוליטיס כיבית. בניגוד לקוליטיס כיבית, שמוגבלת למעי הגס ולחלחולת, מחלת קרוהן יכולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול – מהפה ועד פי הטבעת – אם כי היא נפוצה בעיקר במעי הדק התחתון (Ileum) ובמעי הגס. המחלה מאופיינת בדלקת עמוקה המשפיעה על כל שכבות דופן המעי, לעיתים מובילה להיווצרות כיבים, צלקות, פיסטולות (מעברים חריגים בין איברים) ומורסות.
המחלה נקראת על שמו של ד”ר ברנרד קרוהן, שתיאר אותה לראשונה ב-1932. היא שכיחה יותר במדינות מערביות, ושכיחותה נעה בין 3 ל-20 מקרים לכל 100,000 אנשים. היא פוגעת בגברים ובנשים באופן דומה, ומתפרצת לרוב בגילאים 15-35, אם כי היא עשויה להופיע בכל גיל. הסיבה המדויקת למחלת קרוהן אינה ידועה, אך היא נחשבת לתוצאה של שילוב בין גורמים גנטיים, סביבתיים ותגובה חיסונית לא תקינה.
מחלת קרוהן מתאפיינת במהלך של התלקחויות והפוגות, כאשר התסמינים משתנים בעוצמתם ובהשפעתם על איכות החיים. מטרות הטיפול כוללות הפחתת הדלקת, שליטה בהתקפים, שמירה על הפוגה ומניעת סיבוכים. במקרים קשים, ניתוחים עשויים להיות נחוצים, אך בניגוד לקוליטיס כיבית, ניתוח אינו מרפא את המחלה, שכן היא עלולה לחזור באזורים אחרים של המעי.
תסמינים של מחלת קרוהן
התסמינים של מחלת קרוהן תלויים במיקום הדלקת, בהיקפה וברמת החומרה. להלן התסמינים העיקריים:
שלשול כרוני:
שלשול תכוף, לעיתים מימי או שומני (עקב ספיגה לקויה של שומנים), עשוי להימשך שבועות עד חודשים.
לעיתים מלווה בדחיפות או בקושי להתאפק.
כאבי בטן:
כאבים עוויתיים או מתמשכים, לרוב בצד ימין תחתון של הבטן (אזור המעי הדק התחתון), המוחמרים לאחר אכילה.
ירידה במשקל:
נובעת מתיאבון מופחת, שלשולים או ספיגה לקויה של חומרים מזינים, במיוחד במעי הדק.
עייפות:
תחושת תשישות כרונית הנובעת מאנמיה, דלקת או חוסרים תזונתיים.
דם בצואה:
פחות שכיח מאשר בקוליטיס כיבית, אך עשוי להופיע כאשר הדלקת משפיעה על המעי הגס.
חום:
חום נמוך או גבוה מופיע לעיתים בזמן התלקחויות, במיוחד אם יש זיהום או מורסה.
תסמינים מחוץ למעי:
דלקות מפרקים (במיוחד בברכיים, קרסוליים ופרקי הידיים).
בעיות עור כמו אריתמה נודוסום או פיודרמה גנגרנוסום.
דלקות עיניים (כגון Uveitis או Episcleritis).
בעיות בכבד, כגון כבד שומני או דלקת כרונית של דרכי המרה (PSC).
סיבוכים מקומיים:
פיסטולות (למשל בין המעי לעור או בין המעי לשלפוחית), מורסות סביב פי הטבעת, או היצרות (Strictures) של המעי הגורמת לחסימות.
בילדים, המחלה עשויה לגרום לעיכוב בהתפתחות או בגדילה, עקב חוסר ספיגה של חומרים חיוניים. התסמינים עשויים להופיע בהדרגה או באופן פתאומי, והם משתנים מאדם לאדם.
גורמי סיכון וסיבות אפשריות
הגורם המדויק למחלת קרוהן אינו ברור, אך נראה כי מדובר בשילוב של מספר גורמים:
גנטיקה:
כ-15%-20% מהחולים מדווחים על קרוב משפחה עם IBD. גנים כמו NOD2/CARD15 נקשרו לסיכון מוגבר.
תגובה חיסונית לא תקינה:
מערכת החיסון תוקפת את רקמות המעי, אולי בתגובה לחיידקים תקינים או לזיהום חיצוני, מה שמוביל לדלקת כרונית.
גורמים סביבתיים:
המחלה נפוצה יותר במדינות מפותחות ובאזורים עירוניים, מה שמרמז על השפעה של תזונה מערבית (עשירה בסוכר ושומן, דלה בסיבים), זיהום או שימוש באנטיביוטיקה.
עישון סיגריות נחשב גורם סיכון משמעותי, המגביר את הסיכון לחלות ואת חומרת המחלה.
גיל ומין:
המחלה נוטה להתפרץ בגיל צעיר (15-35), עם שיא נוסף בגיל מבוגר יותר (50-70). אין הבדל משמעותי בין גברים לנשים.
אבחון המחלה
אבחון מחלת קרוהן דורש שילוב של בדיקות קליניות, מעבדתיות והדמיה, תוך שלילת מצבים דומים כמו קוליטיס כיבית או תסמונת המעי הרגיז (IBS). השלבים כוללים:
- היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית:
- שאלות על תסמינים, תדירות יציאות, כאבים והיסטוריה משפחתית.
- בדיקות דם:
- בדיקת אנמיה, סמני דלקת (CRP, ESR) ותפקודי כבד.
- בדיקות צואה:
- לבדיקת דם סמוי, קלבפרוטקטין (סמן דלקת) ולשלילת זיהומים.
- קולונוסקופיה ואנדוסקופיה:
- בדיקת המעי הגס והמעי הדק התחתון, עם ביופסיות לאישור הדלקת. ממצאים אופייניים כוללים דלקת מקוטעת (“Cobblestone appearance”).
- בדיקות הדמיה:
- CT, MRI או קפסולה אנדוסקופית (לצילום המעי הדק) משמשים לזיהוי היצרויות, פיסטולות או מורסות.
האבחון מבדיל בין קרוהן לקוליטיס כיבית לפי מאפיינים כמו מעורבות כל שכבות המעי (בקרוהן) לעומת דלקת שטחית בלבד (בקוליטיס).
טיפולים במחלת קרוהן
הטיפול מותאם אישית ותלוי בחומרת המחלה, במיקומה ובתגובת החולה. המטרה היא להפחית דלקת, לשלוט בתסמינים ולמנוע סיבוכים.
1. טיפול תרופת
- אמינוסליצילטים (5-ASA):
- פחות יעילים בקרוהן מאשר בקוליטיס, אך עשויים לשמש במקרים קלים של מעורבות המעי הגס.
- קורטיקוסטרואידים:
- פרדניזון או בודסוניד לטיפול בהתלקחויות. השימוש מוגבל עקב תופעות לוואי.
- תרופות מדכאות חיסון:
- אזתיופרין, מרקפטופורין או מתוטרקסט (Methotrexate) לשמירה על הפוגה.
- טיפולים ביולוגיים:
- אינפליקסימאב, אדלימומאב, יוסטקינומאב (Ustekinumab) או ודוליזומאב מכוונים נגד חלבונים דלקתיים (TNF, IL-12/23).
- מולקולות קטנות:
- טופסיטיניב או אוזנימוד (Ozanimod) מהווים אפשרויות חדשות למקרים עמידים.
2. טיפול ניתוחי
- ניתוח נדרש ב-50%-70% מהחולים בשלב כלשהו, לטיפול בסיבוכים כמו:
- הסרת מקטעי מעי מודלקים (רזקציה).
- טיפול בפיסטולות או מורסות.
- שחרור היצרויות.
- הניתוח אינו מרפא, והמחלה עשויה לחזור באזורים אחרים.
3. טיפולים משלימים
- תזונה: תזונה אנטרלית (נוזלית) עשויה להפחית דלקת, במיוחד בילדים. יש להימנע ממזונות מגרים בזמן התלקחויות.
- תוספי תזונה: ברזל, ויטמין B12 וויטמין D לחוסרים.
- קנאביס רפואי: עשוי להקל על כאבים, אך לא הוכח כמפחית דלקת.
- תמיכה נפשית: טיפול פסיכולוגי לניהול מתח וחרדה.
סיבוכים אפשריים
ללא טיפול, קרוהן עלולה לגרום ל:
- חסימת מעיים: עקב היצרויות.
- פיסטולות ומורסות: במיוחד סביב פי הטבעת.
- סרטן מעי: סיכון מוגבר במעי הדק או הגס לאחר שנים של דלקת.
- אוסטאופורוזיס: משימוש ממושך בסטרואידים.
- תת-תזונה: עקב ספיגה לקויה.
מה מומלץ לחולים?
- פעילות גופנית: לשיפור הבריאות הכללית והפחתת מתח.
-
- הפסקת עישון: חיונית להפחתת חומרת המחלה.
-
- תזונה מאוזנת: התייעצות עם דיאטנית להתאמת תפריט.
-
- מעקב רפואי: ביקורים קבועים אצל גסטרואנטרולוג, בדיקות דם והדמיה.
סיכום
מחלת קרוהן היא מצב מורכב הדורש טיפול רב-תחומי. עם התקדמות הטיפולים הביולוגיים והמודעות הגוברת, חולים יכולים לנהל חיים מלאים למרות האתגרים. מעקב רפואי, תמיכה נפשית ואורח חיים בריא הם מפתח להתמודדות מוצלחת.